החלטה
ביום 25/4/10 התקיים בפני דיון בבקשת המבקש לבטל עיקול זמני שניתן ע"י ביום 22/4/10.
העיקול הזמני, ברישום בלבד, ניתן ביחס לזכויותיו של המשיב בבנק הפועלים, בלשכת רישום המקרקעין חיפה, במנהל מקרקעי ישראל ואצל מחזיק, דן קרן.
במהלך החקירה הנגדית של עד המשיבה, מר טיקי גדות, נשאל, מה סכום הסחורה שסופקה ע"י המשיבה לחברה סומייל (חברה רשומה ברומניה) תשובתו הייתה, כי אינו יכול להשיב הואיל ולא הוגדר פרק זמן בשאלה.
משנשאל, ממתי רוכשת חברת סומייל ציוד מהמשיבה, ענה, כי אינו יודע.
העד ציין, כי חברת סומייל לא הייתה נציגה של המשיבה ברומניה וכי הצהיר על חוב שקיים בספריה של המשיבה ולא ניהל קשיים עסקיים עימה.
העד, הוא מנהל הכספים של המשיבה וענה, במענה לשאלה, כי השקים נשוא ההתנגדות ניתנו כעירבון ע"י המשיבה לתשלום חובה של הסומייל כלפי המשיבה.
עוד ענה ,כי לסומייל "...יש כרטיס באליאנס" וכי המבקש ערב לסך של 300,000 ₪ לחובה של סומייל.
משנשאל, האם יכול הוא לקבוע אחרת מאשר קביעת השואל, "..לסומייל אין חוב לאליאנס", ענה, בחיוב וציין, כי יש חוב שאחרת לא היו מוגשות ההמחאות לביצוע.
משנשאל, אם המבקש אמר לו "...יש צמיגים שלכם..." ענה, יתכן אך זה לא רלבנטי.
כאשר נשאל, מי נציג אליאנס ברומניה מאז 2009, ענה, כי המשיבה אינה עובדת ברומניה עם נציג כלשהו וכי היא מוכרת בדרך לקוחות שונים או לקוח אחד ומכל מקום אין לו ידיעה מוחלטת בעניין זה.
הוא שב וציין במענה לשאלה דומה, אי אליאנס לא עבדה עם נציג ברומניה למרות שהיא מוכרת ברומניה.
כאשר נשאל אם ידעו לו באופן אישי על מכירת הנכס הנזכר בסעיף 10 לתצהירו (הנכס עליו הוטלו
עיקולים) – ש.ר, השיב כי עודכן על כך ביום הדיון ע"י עורך דינה של המשיבה.
כאשר נשאל, אם ידוע לו כי השקים בוטלו ע"י המבקש ענה בחיוב והוסיף כי אלה חזרו בהעדר כיסוי.
כאשר נשאל, אם לסומייל יש נכסים, השיב בשלילה.
חקירה חוזרת לא קוימה.
בהסכמת הצדדים נמשך תצהירו של מר דריגור (חוקר מטעם המשיבה) והוסכם כי יראה כאילו לכתחילה לא הוגש יחד עם בקשה לצו עיקול זמני.
בחקירתו הנגדית של המבקש, נשאל בהמשך לאמור בסעיף 20 לתצהירו, האם בשנת 2005 היה בנמצא הסכם בלעדיות בכתב, וענה, כי היה הסכם בע"פ.
כאשר נשאל, האם הוא עצמו חייב למשיבה כספים כלשהם, ענה בשלילה ואז נשאל, אם כך, מדוע הוא מציע להחזיר להם צמיגים בלא כל תמורה, וכי רצה להגיש תביעה בנפרד. בהמשך אמר, כי אינו מכחיש את קיומו של החוב ובחקירה החוזרת נשאל, מה החוב הנזכר בדבריו ואז ענה, כי אינו יודע וכי ציפה לתשובה מעדה של המשיבה.